זוהייר טאהא נ' נור תעשיות חוטים בע"מ(נהרה)שדרות ואח'

החלטה

אדם נופל ממשטח עץ המונח על שיני מלגזה, כאשר שיני המלגזה נמצאות ברום, בגובה של מספר מטרים מעל פני הקרקע.

האם מדובר בתאונת דרכים? זו השאלה העומדת לדיון.

מסגרת הדיון

עסקינן בתביעה לפיצוי התובע על נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה אשר ארעה ביום 29.11.2005, עת עבד במפעל לייצור חוטי תפירה.

התובע הגיש את התביעה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], כשלטענתו מדובר בתאונת עבודה. הנתבעת מס' 1 נתבעה בהיותה מעבידתו של התובע באותן נסיבות, והנתבעת מס' 2 נתבעה בהיותה המבטחת של הנתבעת מס' 1 בביטוח חבות מעבידים.

הנתבעות טוענות כי התאונה נשוא כתב התביעה מהווה "תאונת דרכים" על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן "חוק הפיצויים") ומשכך, דין התביעה נגדן להידחות.

יצויין כי התביעה הוגשה מלכתחילה גם נגד נהג המלגזה וחברת הביטוח אשר ביטחה את המלגזה כרכב מנועי, אולם על פי בקשת התובע, ובין היתר בשל טענתו כי לא עומדת לו עילה על פי חוק הפיצויים, נדחתה התביעה נגד נתבעים אלו.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית ולפיה השאלה האם עסקינן בתאונת דרכים אם לאו, תוכרע על בסיס התצהירים וחוות הדעת שהוגשו לבית המשפט וטיעוני הצדדים בכתב.

הממצאים העובדתיים

התובע טוען בסעיף 3 לכתב התביעה, כי נסיבות התאונה היו כדלקמן: ביום 29.11.2005 בסמוך לשעה 13:00 במסגרת עבודתו בשירות הנתבעת מס' 1, נצטווה התובע על ידי הממונים עליו לעסוק בפריקת קונטיינר מלא שהיה מוצב על משאית. לצורך כך נעשה שימוש במלגזה. המלגזה נשאה על שתי שיניה משטח עץ, התובע עלה על המשטח והורם על ידי המלגזה אשר היתה נהוגה על ידי נהג, כאשר שתי רגליו של התובע על המשטח. פתאום המשטח נשבר מתחת לרגליו והוא נפל מגובה של כ- 3 מטרים.

בתצהיר העדות הראשית מפרט התובע כך:

"... באותו יום קיבלתי הנחיות מהאחראי עלי בעבודה לעבוד בפריקת קונטיינר מלא חוטים אשר היה מוצב על משאית ביחד עם עובד אחר בשם הישאם פרחאת, המלגזה נשא על שני שיניו משטח מעץ, ואני עליתי על המשטח אשר היה מוצב על שיני המלגזה, עמדתי מצד שמאל, והעובד השני בשם הישאם פרחאת עמד על אותו משטח מצד ימין, כאשר המלגזה היתה מופעלת, הנהג הרים אותנו באמצעות שיני המזלג עד לגובה המשאית לצורך פריקת הקונטיינר, כאשר המלגזה היתה עם מנוע מופעל והנהג ישב בעמדת הנהג... הקונטיינר היה מלא ארגזי חוטים במשקל של 30-40 ק"ג לארגז, פתחתי את דלת הקונטיינר והחלנו להוריד סחורה כאשר אני עמדתי על המשטח, פתאום וכעבור זמן של 10 דקות המשטח נשבר מתחת לרגליי ונפלתי מגובה של 3...".

הנתבעות טוענות בסיכומיהן, כי במסמכים הסמוכים למועד התאונה אין זכר לטענת התובע לפיה משטח העץ עליו עמד התובע נשבר וגרם לנפילתו. לטענת הנתבעות, התמונה העולה היא כי בזמן שהתובע היה ברום ועמד על המשטח שהונח על שיני המלגזה, תזוזות של המלגזה, שהמנוע שלה פעל והנהג שלה ישב בעמדת הנהג, הן שגרמו לתובע לאבד את שיווי משקלו, למעוד וליפול ארצה.

טענה זו של הנתבעות, איננה עולה בקנה אחד עם הסכמת הצדדים, כפי שזו עולה מפרוטוקול הדיון מיום 11.2.2009, ולפיה:

"בשלב זה מסכימים כי המסגרת העובדתית הינה כאמור בסעיף 3 לכתב התביעה, היינו כי התובע במהלך עבודתו בהתאם להוראת הממונים עסק בפריקת קונטיינר שהיה מוצב על משאית. לשם הפריקה הוצב משטח על גבי שיני מלגזה, המשטח הורם על ידי המלגזה וכשהגיע למשטח הפריקה עצר והתובע החל פורק סחורה למשטח. בשלב כלשהו המשטח נשבר מתחת לרגליו של התובע והוא נפל ארצה. המחלוקת הינה בשאלה אם מדובר בתאונת דרכים, אם לאו".

יצוין כי בראיות שהביאו הנתבעות, אין כדי להראות כי עובדות המקרה היו שונות מן העובדות הנטענות על ידי התובע. יתרה מכך, גם המצהיר מטעם הנתבעות, מר אדמונד אוחיון, שלא היה עד לתאונה, מציין בתצהירו כי ממה שנמסר לו בסמוך להתרחשות התאונה, התובע והעובד הנוסף "הורמו על ידי המלגזה לצורך פריקת ארגזי חוטים מקונטיינר שהיה על משאית... במהלך הדקות הראשונות של הפריקה התובע איבד שיווי משקל וחלק מן המשטח עליו עמד נשבר והתובע נפל מגובה של כמטר וארבעים". (ההדגשה שלי, א.א.).

המומחה מטעם הנתבעות, ד"ר שלום חינגה, קובע בחוות דעתו כי כאשר שיני המלגזה נמצאות ברום, הן אינן יציבות לחלוטין, ועשויות לחול בהן תזוזות או רעידות, בין אם מתזוזת המלגזה עצמה, בפרט כאשר מנוע המלגזה פועל, ובין אם מחמת תנועה שנעשית על שיניה של המלגזה, שאינן יציבות לחלוטין. המומחה קובע, על כן, כי אין לשלול את האפשרות שנפילתו של התובע נגרמה כתוצאה מאיבוד שיווי משקל עקב תזוזות בשיני המלגזה.

קביעה זו של המומחה, הינה בגדר השערה בלבד, שאינה נסמכת על עדויות או ראיות כלשהן באשר לנסיבות התאונה כפי שאכן ארעו בפועל.

לסיכום - על יסוד הראיות אשר הובאו בתצהירי שני הצדדים, ועל פי הסכמת הצדדים כפי שניתנה בדיון מיום 11.2.2009, הריני קובעת, כממצא עובדתי, כי התאונה ארעה כפי שתיאר התובע בכתב התביעה, קרי – כאשר משטח העץ, אשר הוצב על שיני המלגזה ועליו עמד התובע, נשבר והתובע נפל ממנו ארצה.